שַׁעַטְנֵז

 

ישראל מוגדרת כמדינה לאומית יהודית דמוקרטית.

חיים בה 8.5 מליון תושבים, מתוכם 20 אחוז ערבים. 

בתרבות הישראלית קיימים מאפיינים מובהקים השאולים מהתרבויות היהודית והערבית.

בעת הזו, היהודים והערבים במדינה חיים בניתוק מסוים, לומדים בבתי ספר שונים, מדברים שפות שונות וחיים במרבית המקרים בשכונות אחרות.

מטבענו כבני אדם אנו משתייכים לקבוצות ומקלטגים עצמנו בהגדרות כחלק מגיבוש זהות.

 

אני חוקרת את שתי התרבויות על מנת לייצר הוויה תרבותית משותפת מקומית.

אני מבקשת להגדיר חילוניות משותפת מבלי להתנתק מהשורשים,

להשתמש במאפיינים דתיים ולהפוך אותם לחילוניים.

אני בוחרת לשאוב השראה מהמשותף במאומנות ומוסיקה, תחומים בהם החיבור מובהק, והחיבור שלנו אליהם הוא חושי ואינו קשור בדעות פוליטיות.

אני מתמקדת במשותף, באסתטיקה, בטמפרנט, ובשמחת החיים.

אני מאמינה שהתרבויות הללו מושפעות ומפרות זו את זו, גם בזמן הקונפליקט.

החיבור התרבותי קיים באוכל במוסיקה באומנות ובמנטאליות.

אני בוחרת ליצור כלי נגינה המושפע משתי התרבויות, ומשרת את הצרכים המקבילים ביצירת מוסיקה מסורתית יהודית וערבית.